בפוסט הנ"ל אני רוצה לתת הסבר לגבי תהליך ההסכמה מדעת לניתוח עפעפיים כולל סיבוכים אפשריים. חשוב לי מאד שתקראו את הדף הזה עד סופו, וגם שקצת תחשבו עליו.
תהליך הסכמה מדעת
בדור הקודם אנשים היו פונים לרופא עם בעיה. הרופא, שאחז בכל הידע הרפואי היה מחליט : צריך ניתוח! ובזה פחות או יותר היה מסתיים התהליך. לשמחת כולנו הגישה של הרפואה השתנתה מקצה לקצה.
היום בישראל הגישה היא שאנחנו האדונים לגופנו, וכל החלטה לגבי בריאותנו, ובוודאי לגבי ניתוח, צריכה להתקבל על ידנו בלבד ולא על ידי אף אחד אחר. אבל…. על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר לגבי עצמנו, צריך לקבל מספיק מידע רפואי. את המידע מקבלים היום בקלות ממקורות רבים, אולם המקור החשוב ביותר, הוא עדיין הרופא עצמו. תהליך ההסכמה מדעת מוודא שתקבלו את המידע הנ"ל. זה תפקידו העיקרי. התהליך מתקיים בכל אינטראקציה ביננו החל מהמפגש הראשון ועד הניתוח ממש.
התהליך מורכב משלושה חלקים עיקריים:
1. הבנה הדדית של מטרות הניתוח. 2. להבין מה האלטרנטיביות לניתוח. 3. להבין מה עושים בניתוח ומה הסיכונים הכרוכים בו (ועל סעיף זה ארחיב במיוחד בהמשך הפוסט).
מי שמבין את כל שלושת הסעיפים יכול לקבל את ההחלטה הטובה ביותר לגבי עצמו.
טופס ההסכמה לניתוח עליו נדרשים לחתום הרופא והחולה הוא רק חלק פורמאלי ובוודאי שאינו החלק החשוב בכל התהליך.
מטרת הניתוח:
ללא תקשורת הדדית הרופא עשוי להבין לא נכון מה המטופל רוצה והמטופל עשוי לא להבין מה ניתן להשיג בפועל. ולכן חשוב להתעכב על מטרות הפעולה שבמקרה של ניתוח עפעפיים יכולות להיות אחת משתיים: שיפור במראה האסתטי ו/ או שיפור תפקודי בראיה .
- חשוב מאד להבין את המטרה מפני שלא תמיד יש חפיפה בין המטרה של המטופל למה שאפשר להשיג. אתן רק שתי דוגמאות מבין רבות:
מטופלת עשוי לרצות בניתוח בגלל שרואה מטושטש ורוצה לשפר את חדות הראיה. אולם.. אי אפשר לשפר את חדות הראיה על ידי ניתוח עפעפיים. הניתוח יכול לשפר את שדה הראיה ואת כמות האור הנכנסת לעין אך לא את חדות הראיה עצמה. - מטופל יכול לרצות להסיר את קפל העור העודף (ניתוח בלפרופלסטיקה) שלו הוא מייחס את המראה העייף, בעוד הבעיה שבגללה הוא נראה עייף דורשת בכלל חיזוק של שריר בעפעף, בלי להסיר עור כלל (ניתוח פטוזיס). ראה תמונה.
שני המטופלים בתמונה פנו בגלל מראה עייף שיוחס לקפל העור מעל העפעף. אולם הבדיקה העלתה שהמטופל מימין סובל מפטוזיס וזקוק לניתוח לחיזוק השריר ואילו המטופלת משמאל זקוקה להרמת עפעפיים ע"י פעולה של הסרת קפל העור. המדובר בשני ניתוחים שונים, המבוצעים בצורה שונה, עם סיכונים שונים.
מה האלטרנטיבות לניתוח?
לעיתים ישנן אלטרנטיבות לניתוח שיכולות לתת מענה נאות , גם אם לתקופה קצרה. הדוגמא הבולטת ביותר היא האלטרנטיבה של הזרקת חומרי מילוי לטשטש שקיות מתחת לעיניים כתחליף לניתוח עפעפיים תחתונות.
המטופל צריך לדעת את החלופות וגם את ההשלכות הצפיות במידה ויחליט לא לבצע ניתוח. המידע הזה כדאי שיהיה ידוע לכם על מנת לעזור לכם להחליט מה לעשות.
תופעות לוואי וסיבוכים
תופעות לוואי הן תופעות הצפויות להופיע בשכיחות גבוהה לאחר הניתוח ומייצגים בעצם החלמה תקינה מניתוח.
תופעות הלוואי העיקריות הצפויות כוללות: נפיחות בעפעפיים ושטפי דם תת עוריים מסביב לעיניים, המופעיים בכל המנותחים בדרגה כזו או אחרת ומגיעים לשיאם בד"כ ביום השני-שלישי ולאחר מכן פוחתים בהדרגה. דימום קל מהחתך צפוי גם כן.
כאב קל, אי נוחות ,תחושת יובש בלחמית, דמעת, אודם בעיניים ותחושת גרד יכולים להופיע בחלק מהמטופלים ולרוב חלפים מעצמם.
טשטוש ראיה צפוי בתקופה הראשונה לאחר הניתוח על רקע משחה שנכנסת לעין , דמעת או יובש. אצל חלק מהמטופלים יתכן ויהיה צורך לעדכן את מספר של המשקפיים לאחר ההחלמה מהניתוח.
בניתוחים בהן מבוצעים חתכים חיצוניים, הצלקות תיראנה בברור במשך מספר שבועות ולאחר מכן תטשטשנה במידה רבה, אולם, מקרוב תמיד תיראנה.
בחילות והקאות צפויים להופיע אצל מי שעובר ניתוח בהרדמה כללית או בטשטוש לוריד וקשורים לתגובת הגוף לחומרי ההרדמה.
סיבוכים עיקריים
ניתוח עפעפיים הוא אומנם ניתוח פשוט, אולם גם בו, כמו בכל ניתוח, יכולים להיות סיבוכים – שהם תופעות שסוטות מהמהלך הרגיל של ההחלמה ושאינן צפויות בהכרח מראש. הסיבוכים מייצגים סיכונים שהמטופל לוקח על עצמו. למזלנו רוב הסיבוכים הם קלים חולפים מעצמם או שהם ניתנים לטיפול, אך יש גם סיבוכים קשים יותר, או כאלה שתוצאתם יכולה להיות קבועה.
סיבוכים הקשורים לפצע ולצלקת כוללים זיהום, פתיחת הפצע, הופעת ציסטות באזור התפרים, צלקות בולטות, שינוי בצורת מפתח העין, כאב כרוני באזור המנותח ואיסימטריה בין העיניים. כמעט כל הסיבוכים הללו פתירים.
סיבוכים הקשורים לעין עצמה כוללים: משיכה של העפעף, התייבשות הלחמית או דמעת, פגיעה בבלוטות הדמע (נדיר) , נשירת ריסים זמנית או קבועה (בעפעפיים התחתונים), אסימטריה בין שני צידי העין, ובמקרים נדירים דימום כלוא מאחורי הפצע שיצריך ניתוח דחוף לניקוזו (נדיר מאד). כמו כן עלול להיות מצב של עין שאינה נסגרת עד הסוף בשינה (נדיר) ובמקרים של תיקון פטוזיס, עלולה להיות בנוסף אסימטריה בין העפעפיים, כמו כן עלולה להיות פגיעה מוקדמת או מאוחרת בקרנית עקב היובש או שריטה בקרנית על רקע התפרים הפנימיים או הקומפרסים. גם את רוב הסיבוכים הללו ניתן למזלנו לשפר על ידי טיפול תרופתי או ניתוחי
הדרך הטובה ביותר להימנע מסיבוכים אלה היא על ידי בדיקת העיניים בידי הרופא המנתח, בחירה ברופא בעל ניסיון הן בפלסטיקה והן ברפאות עיניים, ובמידה ונוצר סיבוך לדווח עליו מהר לרופא המנתח.
לפני שמקבלים החלטה על כל ניתוח ובוודאי לגבי ניתוח עפעפיים , חשוב מאד אם כן, לא רק להיבדק על ידי הרופא ולהשאיר את ההחלטה בידיו, אלה גם לשוחח ולהבין את מטרות הניתוח, דרכי הטיפול האלטרנטיביות והסיבוכים והסיכונים האפשריים. זו הצורה הנכונה לקבל החלטה.
בהצלחה!!